נגב+

ההבדל הדק בין שפע לרעב עולמי

שתפו ב-

אחד המרכיבים החשובים בחקלאות הוא הדישון, שנותן תוצרת גדולה ואיכותית יותר. כך הוא מסייע להאכיל אוכלוסייה שלא מפסיקה לגדול

אבדן הפרטיות? האינטרנט משתלט על העולם? לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא את האיום האמיתי על עתיד האנושות. קצב הגידול המסחרר באוכלוסיית העולם עלול דווקא להוביל למחסור עולמי במזון. ב-1960 חיו בעולם כ- 3 מיליארד בני אדם ובשנת 2030, לפי ההערכות המדענים, כבר יחיו על פני כדור הארץ למעלה מ-8.3 מיליארד איש.

קשה לפספס את היחס השלילי: בעוד שכמות המזון הנצרכת על ידי האנושות גדלה בהתאמה, כמות המשאבים הנדרשים להפקת המזון כמו שטחי גידול לחקלאות, מים ואנרגיה – ממשיכה להצטמצם. גם הנתון הבא לא מוסיף שקט לתעשיית החקלאות העולמית: לפי נתוני הבנק העולמי, ב-50 השנים האחרונות צנח בכשליש שטח הקרקע המיועדת לחקלאות לטובת תהליכי עיור מואצים.

לפי כל הסימנים, גם המחסור במים במדינות מסוימות עלול להשפיע לרעה על מחירי המזון. אז מה עושים? איך מתגברים על הנבואות הקשות האלה? ויתרה מכך: איך מגדילים את כמות היבול החקלאי ואת איכותו?

הדישון חשוב לצמחים כמו שמזון איכותי חשוב לגוף שלנו. כדי לגדול בצורה בריאה וחיונית, זקוק כל צמח ל-16 מינרלים ויסודות כימיים שכוללים בין היתר: חנקן, זרחן, אשלג, סידן, גופרית ומגנזיום. ללא כל אלה, סופה של קרקע חקלאית יהיה עקר וצחיח.

 

"האוכלוסייה בעולם גדלה כל הזמן אבל לא רק היא", מסבירה ד"ר פטריסיה אימס, האגרונומית הראשית של כיל דשנים. "העלייה ברמת החיים במדינות כמו הודו וסין הובילה לשינויים בהרגלי התזונה ואל החיטה והאורז הצטרף תפריט מגוון יותר של מוצרי חלב, בשר, ירקות ופירות. כל אלו דורשים תפוקה גדולה יותר של היבול החקלאי".

אחד המרכיבים החשובים להגדלת היבול ושיפור איכותו הוא תהליך הדישון. לפני העידן המודרני, הקרקע החקלאית הטבעית הצמיחה כמות יבולים נמוכה בהרבה ממה שמשיגים היום, ולכן הזנתה בשאריות צמחים והפרשות בעלי חיים הייתה מספקת. אלא שכיום, כאשר רמות היבולים הם בסדר גודל אחד יותר (גבוהים פי 10) ולכן לא ניתן לוותר על דישון בדשנים כימיים מינרליים. נורמן בורלאוג, חתן פרס נובל לשלום ב-1970 קבע כי ללא שימוש בדשנים, רק מחצית מאוכלוסיית העולם תזכה לתזונה הולמת. במלים אחרות – ללא דישון נסבול כולנו מחרפת רעב.

מה עניין שמיטה?

הדישון חשוב לצמחים כמו שמזון איכותי חשוב לגוף שלנו. כדי לגדול בצורה בריאה וחיונית, זקוק כל צמח ל-16 מינרלים ויסודות כימיים שכוללים בין היתר: חנקן, זרחן, אשלג, סידן, גופרית ומגנזיום. ללא כל אלה, סופה של קרקע חקלאית יהיה עקר וצחיח. בתקופות קדם נאלצו החקלאים לתת לקרקע ״מנוחה״, באמצעות הפסקות שמיטה בין מחזורי הגידול שאפשרו לאדמה להשיב את המינרלים שאבדו לה באופן טבעי. אבל כיום, מסבירה ד"ר אימס, החקלאות המודרנית מאפשרת לבצע מספר מחזורי גידול בשנה.

מימין: קלחי תירס ללא דישון עם אשלגן לעומת קלחי תירס שגדלו עם דישון עם אשלגן

הדשן משפיע בצורה ניכרת על הטעם ומאריך את חיי המדף של התוצרים

מעבר להגדלת כמות היבולים, הדשן משפיע בצורה ניכרת על הטעם, על הצבע, על תחולת הוויטמינים, על אחוז השמן בזרעים ואף מאריך את חיי המדף של הגידולים. היסוד האחראי על הגדלת היבול הוא בעיקרו החנקן והיסוד האחראי על טיב הגידולים הוא בעיקרו האשלגן.

ד"ר אימס מסבירה בנקודה זו כי לאור העובדה שהאשלג יקר יותר מהחנקן (האחרון מיוצר על ידי ניצולו מהאוויר) חקלאים רבים במדינות המתפתחות משתמשים רק בחנקן וגורמים ללא מעט נזקים: נוצר חוסר איזון בין היסודות שמוביל לזיהום סביבתי על ידי החנקן הלא מנוצל ופוגע באיכות הגידולים.

לדבריה, כחלק מהמאמץ להגדיל את היקפי הדישון באשלגן, מבוצעות כיום תוכניות שיתוף פעולה עם  החקלאים, שמדגימות את תרומת האשלג לשיפור טעמם וצורתם של הפירות והירקות.

האם האנושות יכולה לישון בשקט? "הדרך עוד ארוכה, אבל במדינות מסוימות כמו הודו כבר נרשמות פריצות דרך משמעותיות עם כניסתן של חברות חקלאיות, כולל כיל עצמה, לתוכניות כאלו במטרה להגדיל את איכות התוצרים והרווחיות הכלכלית תוך כדי שמירה על איכות הסביבה", היא מסכמת.

שתפו ב-