נגב+

הצלחה מתוקה: המדע הופך את התפוחים לטעימים יותר

שתפו ב-

המחקרים הישראליים שיביאו לנו לשולחן ראש השנה תפוחים טעימים יותר, יפים יותר ומזינים יותר

בראש השנה, יודע כל ילד, טובלים תפוחים בדבש מתוק ומעניקים טעימה אופטימית לקראת שנה חדשה. אך מקומם של התפוחים לא מקופח גם ביתר השנה: 97 תפוחים בשנה אוכל ישראלי ממוצע, כך על פי נתוני משרד החקלאות. ואם בשבוע רגיל קונים הצרכנים ברשתות השיווק כ-730 טון תפוחים, הרי שלקראת ראש השנה מזנקת הצריכה לכ-835 טון תפוחים בשבוע. הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50-60 מיליון טון ובישראל הממוצע השנתי עומד על כ-115 אלף טון.

אבל הכמות היא רק חלק קטן בסיפור: הדברים המעניינים מתרחשים דווקא בזירת האיכות והחדשנות-  וישראל, חובבת התפוחים והדבש, נמצאת בהחלט על המפה. רק לאחרונה התקיימו שני ניסויים מעניינים של מומחי כיל דשנים במטעי תפוחים בהודו ובספרד, בניסיון לייצר תפוחים מתוקים יותר, מזינים יותר ויפים יותר. "הניסוי הראשון התקיים במטע תפוחים בחבל קשמיר שבצפון הודו", מספרת ד"ר פטריסיה אימס, האגרונומית הראשית של כיל דשנים. "במטע הניסוי הוסיפו מומחי כיל לדשן בו השתמשו החקלאים גם אשלג, והתוצאות לא השאירו צל של ספק: הוספתו של האשלג הגדילה את יבול התפוחים במטע, העניקה לפירות צורה יפה וגדולה יותר, האריכה את חיי המדף של התפוחים וכן ייצרה פרי עם יותר סוכר, כלומר מתוק וערב יותר לחך".

ניסוי במטע תפוחים בהודו. ייצור תפוחים מתוקים יותר, מזינים יותר ויפים יותר. 

הניסוי השני התקיים במטע תפוחים בספרד תוך שימוש בדשן נוזלי המכיל סידן ומיוצר על ידי כיל. התוצאות העלו כי הסידן צמצם באופן דרמטי הופעה של נקודות חומות ולא אסתטיות על גבי התפוחים.

התוצאות לא השאירו צל של ספק: הוספתו של האשלגן הגדילה את יבול התפוחים במטע, העניקה לפירות צורה יפה יותר, האריכה את חיי המדף וייצרה פרי מתוק וערב יותר לחך

 

בחזרה למטע התפוחים של קשמיר: המטע הניסויי הזה הוא חלק ממגמה כוללת שבה כיל מסייעת לחקלאים בתת היבשת ההודית ומטמיעה שיטות עבודה במסגרתן מגבירים את השימוש בדישון איכותי ומאוזן יותר המכיל אשלגן, תוך צמצום השימוש בחנקן כדשן ליבולים. דישון עם עודף חנקן, על אף שמחירו זול יותר, גורם בסופו של דבר לפגיעה כלכלית לחקלאי, שכן הצמח לא מסוגל לקלוט אליו את מלוא הכמות שפוזרה באדמה. החנקן שלא נקלט נשטף בקרקע ומגיע לבסוף למי התהום. לעומת זאת, דישון מאוזן עם אשלגן מסייע לקליטה טובה יותר של החנקן ואף מגביר את יעילותו. עבור הודו, בעלת השטחים החקלאיים העצומים, המשמעויות מרחיקות לכת.

אולי יעניין אותך גם:

"מה מניע אותי? לעשות את מה שאני אוהבת והרצון לנצח"

חקלאות 2.0: כך מסייעת הטכנולוגיה לקצור יותר פירות

ההבדל הדק בין שפע לרעב עולמי

לדברי ד"ר אימס, "הן האשלגן והן הסידן הם מינרלים החיוניים מאוד להתפתחותם של הצמחים. חשיבותו של האשלגן באה לידי ביטוי בהגדלת היבול ובשיפור באיכות הפרי (גודלו, צבעו, אורך חיי המדף והערך תזונתי). ואילו הסידן מתבטא בצמח בצורה דומה לביטויו בעצמות האדם: כשם שהסידן גורם להתחזקות ועיבוי עצמות האדם, כך גם בצמחים – הסידן הוא חלק מהמבנה של דופן התא והוא מעניק לצמחים עמידות, יציבות וחוסן".

בערב ראש השנה, כאשר תטבלו את התפוח האדום והעסיסי בקערת הדבש, חשבו על הדרכים המופלאות בהן שודרג התפוח שבידכם והפך כה מתוק ומפתה. שתהיה שנה טובה ומתוקה!

 

שתפו ב-