לא רק לספורט: 7 סיבות לשמור על רמת המגנזיום בגוף

הוא מאזן את שאר המינרלים בגוף, מקטין סיכוי לשבץ ומונע מיגרנות – כל מה שאתם חייבים לדעת על המינרל החשוב שנמצא בגוף שלכם

מי שעוסק בספורט, סובל ממיגרנות קשות או מהתכווצויות שרירים תכופות כבר מכיר אותו היטב. גם מי שמשתייך לקבוצות סיכון להתקף שבץ או להתפתחות מחלת הסוכרת, כבר יודע שלמגנזיום יש הרבה מה להציע גם לבעלי בריאות תקינה. למי שעדיין לא מכיר, הנה 7 עובדות שבטח לא ידעתם על חשיבותו של המינרל הטבעי שהכרחי לתפקודו התקין של הגוף.

• השפעה על תהליכים ביוכימיים רבים בגוף: בגוף האדם יש בממוצע 20-25 גרם מגנזיום כאשר 60% ממנו מצויים בעצמות ו-39% בתוך תאי השריר, המוח, הלב, הכליות והכבד. רק 1% בלבד נמצא בנוזל הדם. המגנזיום מהווה חלק פעיל ביותר מ-350 תהליכים ביוכימיים המתחוללים בגופנו, כאשר המנגנונים העיקריים שבהם המגנזיום מעורב הם ויסות כיווץ שרירים, שמירה על מבנה העצם וויסות תהליכי ייצור אנרגיה. מוקי כהן, מנהל שיווק והמכירות בחטיבת מינרלים מיוחדים בכיל מוסיף שמדידת רמת המגנזיום בדם אינה בהכרח מהווה אינדיקציה לרמת המגנזיום המצוי בגוף ולפיכך הרופאים אינם יכולים להסתמך על תוצאות בדיקות הדם כאינדיקציה לחוסר במגנזיום. אם אתם סובלים מאחת התופעות שהוזכרו לעיל רצוי שתתחילו ליטול טבליות מגנזיום כאשר "הדרך הטובה ביותר לגלות אם רמת המגנזיום בגוף תקינה היא תשומת לב לפעילות המעיים וחילוף החומרים של הגוף".
  

  מחסור במגנזיום הוא אחד הגורמים להתכווצות שרירים. צילום:iStock

• האדם המערבי הממוצע לא צורך מספיק מגנזיום: צריכת המגנזיום היומית המומלצת לאדם בוגר עומדת על 410 מ"ג ליום, כשבפועל בעולם המערבי צורך האדם הממוצע 200-300 מ"ג מגנזיום בלבד ליום. המקורות התזונתיים העשירים ביותר במגנזיום הם ירקות בעלי עלים ירוקים, אגוזים, דגנים מלאים, פולי סויה, מאכלי ים ומי שתיה טבעיים. מי שלא צורך מאכלים מהסוג הזה, ימצא בשוק לא מעט פתרונות בדמות מגוון תכשירי ויטמינים ומינרלים ללא מרשם רפואי. חשוב אף לציין שמדינת ישראל החלה בשנים האחרונות להתפיל מי שתיה ובכך גרמה להפחתה נוספת של מגנזיום המגיעה אלינו באמצעות שתית מים.

אולי יעניין אותך גם:

"מה מניע אותי? לעשות את מה שאני אוהבת והרצון לנצח"

 

• איזון ההשפעה של מינרלים אחרים: בגוף האדם יש 40 מינרלים בעלי השפעה חשובה, אבל מה שחשוב יותר הוא היחס הכמותי בין המינרלים השונים. כך למשל, יש חשיבות רבה ליחס בין המינרל קלציום למינרל מגנזיום, מאחר שהם בעלי אפיונים שונים. לדברי כהן, "בעוד שהקלציום גורם להתכווצות השרירים, המגנזיום גורם להרפייתם, ובעוד שעודף קלציום גורם להסתיידות, הרי שחוסר במגנזיום גורם להסתיידות. מעבר לכך, הקלציום הוא מינרל שנמצא מחוץ לתאים, בעוד שהמגנזיום הוא מינרל תוך תאי. לכן, שילוב יחסי בין השניים חשוב לא פחות מאשר נטילת אחד מהם בלבד.
• מניעת פציעות ספורט: אנשים שעוסקים בספורט סיבולת חייבים להקפיד על צריכת מגנזיום, מאחר שהמינרל הזה חיוני למניעת התכווצויות שרירים בכל חלקי הגוף.
• הקטנת הסיכוי לשבץ: אוכלוסיות נוספות שמומלץ להן במיוחד להקפיד על רמות המגנזיום בגוף היא בוגרים בני 40 ומעלה, וכן אנשים שנוטים להיות בלחץ. מחקרים מראים כי צריכת מגנזיום עשויה להפחית את הסיכון לשבץ, וכי תוספת של 100 מ"ג מגנזיום בלבד הובילה לירידה של כ-8% בסיכון לשבץ.
• שיפור תופעות של טרום סוכרת: במחקרים שנערכו בעשור האחרון נמצא קשר בין צריכה נמוכה של מגנזיום לבין התפתחות תסמונת מטבולית וסוכרת. במחקר שנערך בשנת 2011 נמצא כי תוסף מגנזיום שיפר תופעות של טרום סוכרת ושל התסמונת המטבולית.
• מניעת מיגרנות קשות: קרוב ל-20% מהאוכלוסייה סובלים ממיגרנה מסוגים שונים. לאחרונה התפרסמו הנחיות רפואיות שנכתבו על ידי נוירולוגים ומומחים בינלאומיים לכאב, לפיהן נטילת מגנזיום עשויה למנוע התקפי מיגרנה, ובמיוחד כאלה שכוללים הפרעות ראייה או דיבור.