נגב+

עולים על הסוס

שתפו ב-

חוות נוער חקלאית-טיפולית שהוקמה לזכר יובל דגן ואור אסרף, מסייעת במניעת נשירה של בני נוער בסיכון מהמסגרות שאליהן הם משתייכים, ועוזרת להם להתמודד עם הקשיים

קשה לתאר מה עובר על אדם שמאבד שלושה חברים מהיחידה שלו בצבא. יהונתן קם, בוגר סיירת אגוז, איבד במבצע "צוק איתן" שני חברים קרובים – יובל דגן וטל יפרח, שנהרגו באחד הקרבות. חבר נוסף מאותו הצוות, אור אסרף, נהרג לאחר שחרורו מהצבא ברעידת אדמה בנפאל.

לאחר אותה רעידת אדמה, כשאסרף נעדר, יצאו לחפש אותו בנפאל בני משפחתו, בהם האב פטריק אסרף, וחברי הצוות של אור מיחידת אגוז, בפיקודו הישיר של מפקד הצוות. "האירועים האלה גרמו לי לחשוב איפה האבל פוגש אותי, מה לעשות איתו ואיך", אומר קם. "היה לי חשוב לקיים פעילות תהליכית וארוכת טווח. פרויקט שאפשר לרוץ איתו קדימה, ולדמיין איך הוא ייראה בעוד 30 ו-40 שנה".

הדרכים להנציח אהובים שנפטרו רבות מגוונות, וקם בחר להנציח שניים מחבריו שנהרגו באמצעות הקמת חוות נוער חקלאית-טיפולית ליד ירוחם, שמיועדת לנוער בסיכון. "הגעתי למסקנה שהתחום שבו אני צריך להתמקד בפרויקט הזה הוא עבודה עם נוער. אור, יובי (יובל דגן) ואני עבדנו עם נוער. יובי ואני דיברנו על הקמה של מקום לעבודה עם נוער. לכן, הקמת החווה הייתה הדבר הראוי בעיניי".

מי שהתגייסה, בין השאר, לסייע בהקמה ובתפעול של החווה היא חברת כיל, שהקשר אליה נוצר באמצעות אביו של אור ז"ל, פטריק אסרף, שעובד בחברה. כיל תרמה משאבים להקמת החווה, ובכיריה, בעבר ובהווה, מתנדבים בתפקידים שונים בעמותת "ניצן לזכרם", המפעילה את החווה. "לצד הקשר השוטף עם פטריק, והתמיכה שקיבלנו מכיל, אנחנו נעזרים בעובדי החברה בהיבטים רבים", מסביר קם, "כך למשל, כלכלני כיל סייעו בבניית התוכנית העסקית של החווה".

יהונתן קם, ממקימי החווה: "ש פרקטיקות שונות שאנחנו משתמשים בהן. נער עם ביטחון עצמי ירוד יגדל חסה, שנובטת וגדלה מהר, ותהווה חוויית הצלחה עבורו. לעומתו, נער עם קושי מסוים ביכולת דחיית סיפוקים ייגדל ירק שלוקח לו זמן לגדול, שצריך טיפוח והשגחה"

 

החווה החקלאית משמשת כמסגרת שנועדה לצמצם את נשירתם של נערים ממסגרות-קצה, לאחר שבמסגרות אלה הם חוו נסיגה. הנערים נקלטים בחווה לתקופה של 4-3 חודשים, כשהמטרה היא שהתהליך שאותו הם עוברים בה יסייע להם לחזור ולהשתלב במסגרות השונות שמהן הגיעו. "אנחנו מייצרים שני מרחבי עבודה עם הנוער", אומר קם, "המרחב החוואי, שכולל בין השאר עבודה עם סוסים, משק חקלאי אורגני, בניית מתחם המגורים תוך עבודה עם עץ וקירות קש ובוץ, והמרחב המדברי – שמשמש ככלי שיקומי שבו הם עוברים מסע טיפולי, סדנאות שונות, פינות חשיבה ויצירה, למידה של מיומנויות קדומות ועוד".

אולי יעניין אותך גם:

כך הופכים רכבי העתיד לבטוחים יותר

תיקון עולם בירוחם

 

מאות מתנדבים מכל הארץ

קם, והצוות שעובד בחווה, הגיעו לקרקע בתולית לפני שנה ו-8 חודשים, ויצרו יש מאין, בעזרת לא מעט מתנדבים. "במהלך התקופה הזו הגיעו לכאן כ-1,800 מתנדבים, בגילאים שונים, מכל הארץ, שסייעו לנו להקים את החווה ולהתחיל בפעילות", הוא מספר.

במסגרת העבודה בחווה ובפעילויות השונות במדבר שסביב לה, מקווה הצוות להקנות לנוער ערכים כמו יכולות התמדה, נחישות, עבודת צוות וניהול זמנים. "יש פרקטיקות שונות שאנחנו משתמשים בהן, שמותאמות לצרכים של כל נער ונער שנמצאים בחווה", מסביר קם, "למשל, נער עם ביטחון עצמי ירוד יגדל חסה, אשר מהר מאוד נובטת וגדלה ותהווה חוויית הצלחה עבורו. לעומתו, נער עם קושי מסוים ביכולת דחיית סיפוקים ייגדל ירק שלוקח לו זמן לגדול, שצריך טיפוח והשגחה".

לדברי קם: "אנחנו משתדלים גם להתאים את העבודה עם בעלי החיים שבחווה לצרכים של הנערים. נער אגרסיבי, או נער שלא משקיע בתקשורת עם הסביבה שלו, יתבקש להניע סוס בשם 'בוץ'  לנקודה מסוימת, ללא חבל או תמיכה. בוץ שוקל כ-500 ק"ג – ליצור איתו תקשורת ולהבין איך בדיוק לגשת אליו זו הדרך היחידה להניע אותו. לחילופין, נער שיש לו ביטחון עצמי נמוך יתבקש להניע את בוץ באמצעות חבל ועל ידי מעט תרגול הוא יגיע להישגים משמעותיים".

לדבריו, התהליך שהחניכים עוברים מדהים. "הם לומדים לבטא רגשות ולהבין מה קורה להם. הם מגיעים למצב שהם מוכנים לעשות עבודה אישית ולהתבונן פנימה. אנחנו נמצאים שם ומלווים אותם, אבל הקרדיט המלא הוא של הנערים, החיות והמדבר

שתפו ב-